כדאי  לדעת!

  

נכון, כל ההתחלות קשות!

 

"אם זה לא הולך – קראו שוב את ההוראות!"

על-פי נסיוני אני יודע, כי אמרה זו נכונה, בדרך כלל, וחלק הארי מן הכישלונות בהכנת מאכל חדש נובע מאי-הבנתן של ההוראות,

ממחסור בחומרים מסויימים, מאי-דיוק בביצוע ההוראות ולעיתים גם מחוסר ידע בסיסי בבישול.

דוגמה מצויינת לחוסר ידע בסיסי כזה נמצא בהכנת צלי בשר או גולש. בהוראות נאמר, שיש להשחים את הבשר. מה פירוש? השחמה טובה של

גוש בשר לצלייה אורכת כ-20 דקות!

המהדרים מכפילים את משך הזמן הזה, כשהם מסובבים את גוש הבשר מכל צדדיו עד שצבעו חום יפה ואפילו נוטה לחריכה קלה. זה בעצם מה שנותן לצלי את הטעם הנפלא שבתבשילי אמא-סבתא מהדור "ההוא".

ראיתי גם כיצד מנסים להשחים בסיר קטן כמות גדולה מדי של קוביות בשר, מה שגורם לאובדן עצוב של מיציו הטבעיים.

את הקוביות יש להשחים בשכבה אחת בלבד ובאש חזקה. במקרה הצורך יש לחזור על התהליך מספר פעמים.

ראיתי גם (אצל מי שהייתה בעבר אשתי) כיצד מתחילים להכין מאכל חדש ופתאום נוכחים לדעת, שחומרים מסויימים חסרים בבית. בדרך כלל מחליטים לוותר עליהם (היא הייתה מוותרת בקלות) או להחליפם. לדוגמה: בוזקים מלח שולחני במקום מלח בישול עבה. התוצאה במקרה זה היא שהתבשיל יהיה מלוח מדי. (אישה זו התפלאה, לא פעם, איך זה קרה לה).

 

מה אפשר, אם כן, לייעץ לבשלנים מתחילים? כמה עצות בסיסיות:

עצה ראשונה – קראו היטב את הוראות המתכון. פעם, פעמיים וגם שלוש, עד שברור לכם, שביכולתכם לבצע אותן.

עצה שנייה – הכינו את כל החומרים הדרושים בכלי קיבול מתאימים וסדרו אותם לפי סדר הפעולות של המתכון. אל תתעצלו לעשות זאת ואל תנסו להפיק חצי כפית מלח ממלחייה, שבה המלח רטוב ונקביה סתומים. (זה דווקא לא הפריע לאישה הנ"ל).

עצה שלישית – כאשר נאמר לכם לנגב את המוצר לפני הטיגון –

עשו זאת! אם לא, כאשר מכניסים לשמן רותח חומר רטוב, השמן ניתז לכל עבר ונוצרת גם שכבת אדים בין השמן לבין המאכל. מצב כזה גרם לזאת שהייתה אשתי לנטוש לגמרי את המטבח, כי היא לא רואה כלום, והתוצאה – במקום טיגון בטמפרטורה גבוהה אתם מבשלים באדים, שחומם אינו עולה על °100. שמן בטיגון עמוק מגיע ל- C°-190°170.

עצה רביעית – בשר או דגים קפואים יש להפשיר במקרר, להוציאם בלילה מתא ההקפאה למקרר, ומספר שעות לפני הבישול להוציאם מהמקרר. בשר בקר, אגב, מומלץ להשאיר במקרר בעטיפתו הפלסטית במשך יום נוסף.